0723341806
 

להתייעצות עם צוות עורכי הדין התקשרו: 0723341806

הנהלת משרד עו"ד רד, שאולי-מור

האם פציעה של הולך רגל כתוצאה מפגיעה של קורקינט מכני תיחשב "תאונת דרכים"?

האם פציעה של הולך רגל כתוצאה מפגיעה של קורקינט מכני תיחשב "תאונת דרכים"?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מגדיר "תאונת דרכים" כך- מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה... או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי...";

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מגדיר מהם הרכבים החוסים תחת הגדרת החוק- "רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

תופעה נפוצה בכבישי ומדרכות ארצנו היא הקורקינטים הממונעים. יש מי שרואים בה ברכה ואחרים רואים בה קללה.. האם מדובר ב"רכב" הנכנס תחת הגדרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975?

אם הקורקינט עונה להגדרת "רכב מנועי", כי אז יחול על הנפגע סעיף 2 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 המזכה אותו בפיצוי, אלא שבהעדר ביטוח תקף לנוהג בקורקינט, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים היא שתישא בחובת הפיצוי על פי סעיף 12 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. לעומת זאת, אם סיווג הכלי אינו עונה להגדרת "רכב מנועי", כי אז צד שלישי שנפגע ממנו אינו זכאי לפיצוי, שכן הזכאות הבסיסית לפיצוי על פי סעיף 2 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 מותנית בכך שהפגיעה בתאונה נגרמה משימוש ברכב מנועי.

הסוגיה הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון בפרשת דיווי שפורן נגד זק תורג'מן ואח' (ע"א 2606/06), אשר הכריע בסוגיה בפסק דין מיום 11.5.2010 וקבע כי קורקינט אינו רכב מנועי וממילא תאונת קורקינט לא תיחשב "תאונת דרכים".

כך קבעה השופטת א' פרוקצ'ה:
"נראה לי כי אין הקורקינט המכני מקיים את דרישת הייעוד "לשמש לתחבורה יבשתית". ככל שעלה מהנתונים שהובאו בהליך זה, כלי זה אינו מיועד לשמש לתחבורה יבשתית, וממילא הייעוד התחבורתי אינו עיקר ייעודו. הקורקינט המכני נבנה ונקנה כצעצוע לילדים ובני נוער, וכדי שישמש כלי משחק בידיהם, ויסב להם שעשוע. הוא מחליף את הקורקינט הפשוט, המוכר מימים עברו, שהיה מורכב מלוח עץ, שני גלגלים וידיות שבהם שחקו ילדים בחצרות הבתים, ולעיתים אף על מדרכות בשכונות מגוריהם. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לשכלולו של כלי משחק זה, על ידי אבזורו במנוע בנזין המכיל ליטר אחד של בנזין, המאפשר את תנועתו במהירות ממוצעת של 24 קמ"ש, ומקסימלית – 32 קמ"ש. הוא מוגבל לנסיעה למרחק קצר ביותר בשכונת המגורים. הוא נקנה בחנות צעצועים במחיר של 100$. אין עליו מושב כלשהו, אין בו תיבת הילוכים, וחסרים בו מכווני איתות, פנסי תאורה, צופר ומראת-צד. טיבו של הקורקינט המכני, וייעודו העיקרי, מכוונים למשחק ולשעשוע. הוא אינו מכוון לשמש לייעוד תחבורתי לאור מגבלותיו האינהרנטיות בכמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור. מאפיינים מצטברים אלה מקשים על סיווגו של הקורקינט המכני כ"רכב מנועי" על פי החוק. הוא דומה יותר במהותו למכוניות המונעות בכח מכני הנוסעות כשעשוע בלונה פארק, שאינן מהוות "רכב מנועי" לצורך חוק הפיצויים, משעיקר ייעודם אינו לשמש לתחבורה יבשתית".