האם תאונה עם אופניים חשמליים היא תאונת דרכים?

תופעת הרכיבה על אופנים החשמליים בקרב הציבור בישראל מוגדרת כחדשה יחסית, וכמוה גם החקיקה בנושא אשר אמורה לתת מענה לסוגיה האם תאונה בעת רכיבה על אופניים חשמליים נחשבת לתאונת דרכים.
תקנות התעבורה, תשכ"א -1961, נתנו מסגרת חוקית עבור נושא האופניים החשמליים, עד לשנת 2011, עת פקיעתם.
התקנות קבעו כי אופניים חשמליים, הם כלי בעל שני גלגלים המורכבים בצורה עוקבת זה אחר זה בצירוף מנוע עזר חשמלי. החוק מגדיר וקובע כי סוג המנוע החשמלי אמור ליצור הגבלה במהירות האופניים עד 25 קמ''ש וזאת על ידי הורדת כוח המנוע בעת הגברת המהירות.
בשל פקיעת התקנות הללו חלה הסדרה החדשה בחוק שעדיין לא נכנסה לתוקף אך בעתיד הקרוב תיתן מענה לסוגיה ותגדיר זאת בתקנות חדשות. אנו עדים למצב בו בשלב זה קיים חלל בחוק אשר בשורה התחתונה לא מאפשר את האכיפה של החוק הקודם.
מסקירת הפסיקה בעניין השאלה האם האופניים החשמליים עונים להגדרה הרלוונטית בחוק הפלת''ד, ניתן להסיק כי אין מענה ישיר לשאלה נוכחית. ניתן להסיק דרך פסיקה במקרים דומים, כי האופניים החשמליים אינם בגדר רכב מנועי כהגדרתו בחוק. בהלכות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון בהתייחס לשאלה אם קורקינט חשמלי או קלנועית הינם בגדר רכב מכני, נקבע כי הינם מחוץ להגדרה. בית המשפט התייחס להיותם של רכבים אלו כרכבים בעלי זהות שאינה מוגדרת בדיני התעבורה. זאת ועוד נקבע כי המנוע של רכבים אלו קטן וכן מהירות נמוכה (24 -32 קמ"ש) לכן חל קושי להחשיב אופניים חשמליים כרכב מנועי על פי ההגדרה.
מקרה של תאונה בין רוכב אופניים חשמליים ובין רכב – הינו תאונת דרך דרכים אשר חלה תחת חוק הפלת''ד, רוכב האופניים ייחשב להולך רגל ולכן באפשרותו לתבוע את ביטוח החובה של נהג הרכב.
במקרה של תאונה בין הולך רגל ורוכב אופניים – הינה בגדר תביעה אישית נגד האשם בתאונה, כך שרוכב האופניים יוכל לתבוע את הולך הרגל והיפך אך לא על סמך תקנות הפלת''ד.