הודאה באשמה בתאונה

אם תשימו לב – תמצאו כי על טופס פוליסת הביטוח שלכם מופיע המשפט "לעולם אל תודה באשמה במקרה של תאונת דרכים", בניסוח כזה או אחר. על פני השטח, נוצר רושם כי מדובר באיזשהו ניצול ציני של מצב או מנגנון הכחשה של חברת ביטוח, אך הדבר אינו כך לחלוטין.

תאונת דרכים אינה משהו שאנו נקלעים אליו באופן שוטף, וכמובן אינה משהו שניתן 'להתכונן' אליו. אלמנט ההפתעה והחוויה המטלטלת הינם סובייקטיבים ומשתנים מאדם לאדם. בין שמדובר בתאונת דרכים שבה מעורבים נפגעים ובין אם לא – ההשפעה המיידית על הנהגים המעורבים יכולה לשנות לחלוטין את גורל תביעת הביטוח, באם תוגש. חשוב לזכור כי לא בכל המקרים קיימים עדים בשטח, או שכוחות כדוגמת המשטרה או מד"א מעורבים בתאונה. להודאה באשמה יכולה ותשמש בשלב מאוחר יותר כנגד הנהג שהודה. תמיד קיימת הסבירות כי נהג שחווה פוסט טראומה יודה כתוצאה מכך – באשמה שאינו שלו כלל. יתרה מזו – די בכך שאדם יתנצל במקום האירוע על שקרה, ללא הודאה באשמה, והדבר יוביל לפסיקה נגדו במקרה של תביעת נזיקין. דמיינו מצב שבו אדם מעורב בתאונה שבה בלם בלימת חירום, רכב שנסע מאחוריו פגע בו, וברכב הפוגע ישב נוסע שנפגע באורח קשה. יש כאן מקרה קלאסי של אשמה מוחלטת של הנהג ברכב מאחור, אך מה היה קורה לו נהג הרכב הקדמי ראה את הנוסע הפצוע והתנצל, מתוך טראומה שחווה? נהג הרכב הפוגע יכול היה לטעון כי הנהג שלפני שיחק בטלפון הסלולארי שלו, לא שם לב למתרחש בכביש, בלם בלימת חירום וכתוצאה מכך אירעה התאונה, ולכן גם היתה התנצלות.

לשופט, או לחברת הביטוח – יהיה קשה מאד להתעלם מהנתון הזה, בין אם נכון הוא ובין אם לא. הפסיקה יכולה להשתנות לחלוטין כתוצאה מהנחה כזו, והכל בגלל מילה לא נכונה או תגובה שגויה של אדם, הנתון במצב מטלטל ולא שגרתי בעליל.

לכן, אין לזלזל בסוגיית ה'לעולם אל תודה באשמה', יש לנסות להגיב בקור רוח ולהשתדל להמנע מתגובה רגשית לכאן או לכאן. זכרו כי לחברות הביטוח ישנם אינטרסים ברורים במקרה של תאונה – ואם כך הם פני הדברים – אין סיבה שגם לכם לא יהיו.