השנים האבודות – הלכת אטינגר ועל האפשרות לבטל הסכמי פשרה

ביום 27.2.06 הרחיב בית המשפט העליון את ההלכה החדשה והחשובה בנוגע לשנים האבודות, היא הלכת אטינגר, וקבע שהיא חלה גם רטרוספקטיבית, דהיינו על כל מעשה נזיקין שהתרחש לפניה.

תזכורת קצרה - ביום 15.3.04 ניתן פסק הדין בפרשת אטינגר אשר שינה מן הקצה אל הקצה את זכויות יורשיהם של מי שנהרגו עקב מעשה נזיקין. מאז פרשת אטינגר זכאים היורשים לפיצוי ראוי בגין הנזק הכספי שנגרם עקב הפסד אותן "שנים אבודות" במהלכן היה משתכר יקירם המנוח.

חברות הביטוח, אשר כיסן ספג מכה קשה עקב ההלכה החדשה, ניסו להקטין את הנזק ולטעון שהלכת אטינגר אינה חלה על מעשי נזיקין שאירעו בטרם ניתן פסק הדין, כלומר לפני ה- 27.2.06.

ואולם בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות הנשיא א' ברק, קבע כי הלכת אטינגר תחול גם רטרוספקטיבית, דהיינו על כל מעשה נזיקין שהתרחש לפניה.

נקודה מעניינת - במסגרת פסק הדין החדש עלתה השאלה אם תובע שחתם על הסכם פשרה לפני שניתן פסק הדין בפרשת אטינגר, רשאי להשתחרר מן ההסכם בטענה כי הוטעה על ידי חברת הביטוח.

בית המשפט העליון השיב לשאלה זו בשלילה, היות ומדובר בטעות "בכדאיות העסקה" וטעות שכזו על פי דיני החוזים אינה מאפשרת את ביטול ההסכם. בית המשפט העליון הוסיף כי בהסכמי פשרות הצדדים נוטלים על עצמם את הסיכון בדבר מצב משפטי שעלול להשתנות בעתיד.

רע"א 8925/04 סולל בונה ואח' נ' עזבון המנוח אחמד ז"ל ואח' 27.2.06