נעדרתי מהעבודה בעקבות התאונה והמעביד שילם לי את השכר, מה הדין?

סעיף 1 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964 קובע, כי תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה ערב הנזק נחשבת "הטבת נזק".

הגדרה זו הופכת את המעביד במצב דברים זה ל"מיטיב נזק".

סעיף 2 לחוק קובע כי מיטיב הנזק, להלן -- המעביד, רשאי להיפרע מן המזיק עד לגובה הסכום שהמזיק היה חייב לניזוק בשל גרימת נזק הגוף אלמלא לא הוטב הנזק על ידי המיטיב.

בדרך כלל, אין על המעביד חובה מכוח החוק או מכוח הסכם עבודה קיבוצי לשלם את שכרו של הנפגע, אדרבא, יש לו זכות תביעה כנגד חברת הביטוח. כיום, על פי רוב, זכות התביעה זו של המעסיק כלולה בתוך תביעת הנפגע באופן שנכלל בה גובה השכר שקיבל ממעבידו בתקופת ההיעדרות,  בתוך סכום התביעה.

אם התביעה תוכר, ולאחר שיתקבלו הפיצויים מחברת הביטוח, ישיב הנפגע למעביד את גובה השכר ששולם לו.

חשוב לציין שברמת הפרקטיקה, כדאי מאוד, לקבל במקרים מעין אלה את אישורו של המעביד לכך שהשכר שולם וכי העובד מתחייב להשיב למעביד את מלוא הכסף עם קבלת סכום הפיצויים, זאת על מנת להוכיח בבית המשפט, כי יש לפצות את העובד עבור תקופת ההיעדרות מהעבודה.