תביעה אישית מהעירייה

הזוי ככל שיישמע, גם המקרה של ט' מהקריות הוא עניין שמתרחש מדי פעם.

ט', חייל משוחרר מהקריות חזר ממסיבה לפנות בוקר, ובדרכו לביתו התנגש ברמזור. יצויין כי ט' לא נהג בגילופין או תחת השפעת חומרים אסורים מכל סוג שהוא, הנהג פשוט היה עייף מאד וברגע של הסח דעת פגע ברמזור, אשר ניתק ממקומו. ט' נחבל קלות, ונזק נגרם לרכבו.

הוא יידע את חברת הביטוח במקרה, הכניס את רכבו למוסך בהסדר, נשא בהשתתפות עצמית ושכח מהאירוע. לאחר כ-3 חודשים הגיעה לביתו של דני מעטפה בדואר רשום, ובה נמסר לו לתדהמתו המוחלטת כי עיריית חיפה מגישה נגדו תביעה באופן אישי, בגין נזק שגרם לכאורה לרמזור.

מופתע, פנה ט' בטלפון לחברת הביטוח שבה היה מבוטח, ושם נאמר לו כי היא שילמה לעירייה חצי מהסכום שהאחרונה תבעה, וכי ככל הנראה עליו לשאת בהשתתפות עצמית נוספת בעניין – מאחר והוא עצמו אשם בגרימת התאונה, לכן קיבל תביעה אישית. ט' נכנס ללחץ והתרעם על המקרה. הוא לא הבין כיצד הוא מוגדר כצד בתביעה, וזאת מפני שהוא מבוטח על-פי חוק ואמור להיות מכוסה לחלוטין. הוא ביקש לראות את הסעיף בפוליסה המוכיח כי עליו לשאת באשמה או בתשלום במקרה כמו זה המדובר. (מיותר לציין כי תשלום עבור תיקון רמזור, הוא לא עניין של כמה שקלים). בקשתו ופנייתו לחברת הביטוח נתקלה בסחבת ובירוקרטיה קשה, ובינתיים מועד התביעה שהגישה עיריית חיפה נגד ט' הלך והתקצר. כשראה שהדברים לא מתקדמים והבין שהוא עשה כל שביכולתו ובידיעתו לעשות, פנה ט' לעורך דין תאונות דרכים, וזה הגיש באופן מיידי בקשה לדחייה במשפטו של ט'. במקביל פנה עורך הדין לחברת הביטוח של לקוחו וביקש מהם תצהיר המעיד על מעורבותו כצד בתביעה, כמו גם אישור על-כך שהם רשאים לשלם רק מחצית מסכום התביעה של העירייה. כאשר ראו בחברת הביטוח של ט' כי בעניין מעורב כעת עורך-דין מומחה – הם משכו את המקרה לטיפולם המלא, הוציאו את ט' מהפרשה ושילמו לעורך הדין את שכר טרחתו באופן מלא. תוך פחות מחודש העניין נסגר לגמרי.