ע"פ החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים, וזאת בניגוד לתאונות אחרות כגון תאונות עבודה, תאונות מדרכה ואחרות בהן יש להוכיח תחילה כי ישנה אחריות ו/או רשלנות מצד המעוול ורק לאחר שנענתה שאלה זו בתשובה כן, כלומר שאכן ישנה אחריות או רשלנות ניתן להמשיך הלאה ולדון בגובה הפיצויים שיינתנו לנפגע.
בתאונות דרכים לא דנים בשאלת האחריות. עצם הפגיעה בתאונה מזכה את הנפגע בזכות לקבל פיצויים.
עבור פיצוי בגין כאב וסבל הנקרא גם עגמת נפש ישנו סכום מקסימלי ע"פ חוק לפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. בתאונות אחרות לעומת זאת עבור כאב וסבל ניתן לקבל פי שניים וחצי מאשר בתאונת דרכים.
בתאונות דרכים ישנו סעיף 6 שנקרא ייחוד העילה ועל פיו מי שבוחר לתבוע ע"פ החוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים רשאי לתבוע אך ורק ע"פ חוק זה ולא יכול לבחור במסלול תביעה נוסף למעט ביטוח לאומי וביטוחים פרטיים). בתאונות אחרות אין הגבלה כזאת. אדם יכול לתבוע את המקום בו הוא נפגע לדוגמא וגם אדם שפגע בו.
קביעת נכות בתאונת דרכים נעשית ע"י מומחה רפואי מטעם בית משפט ואין אפשרות להמצמיא חוות דעת פרטית מועם התובע, לעומת זאת, בתאונות אחרות רשאי הנפגע להמציא חוות דעת רפואית מטעמו.