תאונת עבודה היא בעצם כל תאונה שנגרמה לאדם במהלך עבודתו, או תאונה שנגרמה לאדם בדרך לעבודה או מהעבודה לביתו, בנתיב הקבוע בו הוא נוסע מדי יום וללא כל עצירה בדרך. כל סטיה מן הנתיב הקבוע בעצם מנתק את הקשר לעבודה ואז מדובר בתאונה רגילה. לדוגמא, אדם חזר מעבודתו לביתו ובדרך עצר במכולת ונפגע בתאונת דרכים. כאן הנפגע לא יוכר כנפגע בתאונת עבודה אלא נפגע בתאונת דרכים.
מה שונה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה? אם אדם נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הוא יוכל לתבוע בשני מסלולים, האחד מול חברת הביטוח שביטחה את רכבו בביטוח חובה, המסלול השני הוא תביעה מול המוסד לביטוח לאומי.
אולם, לא ניתן לתבוע כפל פיצויים, הנפגע בכל מקרה יקבל את הסכום המגיע לו אלא שזה יחושב ויקוזז בהתאם מביטוח לאומי ומחברת הביטוח בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי נפגע זכאי לקבלת דמי פגיעה בתקופת אי הכושר ועד 90 יום מיום התאונה.
כמו כן, נפגע אשר גם סובל מנכות עקב תאונת העבודה זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקביעת נכות ובהמשך הנפגע מוזמן לועדה רפואית שתקבע באם נותרה נכות כלשהי לנפגע באופן זמני או לצמיתות.
בהמשך ייבחן האם יש מקום להגשת ערר על החלטות הועדה הרפואית.
קביעה של הוועדה של המוסד לביטוח לאומי תשמש לאחר מכן גם בבית משפט. כלומר אם נקבעו לאדם 20% נכות לצמיתה כתוצאה מהתאונה קביעה זו תשמש לאחר מכן גם בבית משפט. הנפגע לא יכול לצרף חוות דעת רפואית מטעמו והוא לא ייבדק ע"י מומחה מטעם בית משפט.
כמו כן, מהפיצוי המגיע לו מחברת הביטוח שייקבע ע"י בית משפט או במסגרת פשרה יקוזז הסכום אותו קיבל הנפגע מביטוח לאומי או הסכום שהיה אמור לקבל הנפגע מביטוח לאומי.
יש לבחון ולשקול גורמים אלו בהגשת התביעה, בסדר הגשת התביעה ובניהולה כיוון שיש להם משמעות גדולה בסך הפיצוי שיקבל הנפגע.